הישיבה השלוש מאות ושלושים ושבע של הכנסת השלישית-חוק לתיקון דיני העונשין (בטחון המדינה), תשי"ז-1957

אני סובר שיש לדחות כליל את טענת השווא, שלפיה הגדרה זו דרושה כדי לתת כיסוי חוקי, משפטי — אם מותר להתבטא כך — "ביטוח" לאנשים העוסקים במלחמה בבוגדים ומרגלים, פן יעשו מעשה שיש בו מבחינה פורמאלית עבירה. אבל כוונתם היתה טובה והם קיבלו הוראות מוסמכות לעשות זאת דווקא למען בטחון המדינה.

הישיבה השלוש מאות ושלושים ושבע של הכנסת השלישית-חוק לתיקון דיני העונשין (בטחון המדינה), תשי"ז-1957

לעומת זאת מתעוררת בעיה משפטית ומוסרית חמורה. מה היא הבעיה המשפטית? אומרים לנו: הרי זוהי סמכות כדין, משמע הממשלה נתנה הוראה, הממשלה החליטה, והכנסת נתנה סמכות לממשלה להורות או להחליט. כלום זוהי הגישה המשפטית הנכונה במשטר הקרוי דמוקראטיה יצוגית? עמים אינם יכולים במישרין למשול, הם מטילים את החובה לנהל את עניניהם על קבוצת אנשים מסויימת … Continued

הישיבה השלוש מאות ושלושים ושבע של הכנסת השלישית-חוק לתיקון דיני העונשין (בטחון המדינה), תשי"ז-1957

עכשיו מתעוררת הבעיה המוסרית. אנו דנים בבגידה, בהוצאת שטח משליטת ישראל והעברתו בתנאים הקיימים הידועים לידי האויב. באה הממשלה ומציעה לנו לומר לכל אזרח ישראל: אם אתה, אזרח ישראל, תעשה מעשה כלשהו, העלול להביא לידי הוצאת באר-שבע מריבונותה של ישראל והעברתה למצרים — תתן את הדין, ובתנאי לחימה — אתה עלול לעלות לגרדום. אבל אם … Continued

הישיבה השלוש מאות ושלושים ושבע של הכנסת השלישית-חוק לתיקון דיני העונשין (בטחון המדינה), תשי"ז-1957

–– אנו היושבים על כס השלטון, מאחר שיש לנו סמכות הקרויה "סמכות כדין" רשאים לעשות זאת, רשאים לוותר על באר-שבע. היודעים אתם לאיזו דמוראליזציה אתם גורמים בציבור שלנו, מדובר כאן בבגידה. מתן "סמכות כדין" לבגוד? היש דבר כזה בעולם? ושוב: אין זה דרוש לשום אדם, כי אם הממשלה חס וחלילה תחליט לעשות… זאת — התובע … Continued

משטר, משטרה ואמת

המשטרה בנוייה על פי מתכונת צבאית. יש בה מפקדים ופיקודים לדרגותיהם. המשמעת מחייבת בה, ממש כמו בצבא. אבל כל איש יודע, כי אין משמעת אמת, בלי דוגמא אישית של מי שזכאי להטילה. משום כך, אין המושג "כבוד", בארגון צבאי ראוי לשמו, מושג ערטילאי. פירושו האמיתי איננה התנפחות מתיהרת, שמצאה בימים עברו, את בטוייה בנכונות מתמדת … Continued