אימת המבוכה

וכלל גדול הוא בתולדות הרודנות: דיקטטור, אשר הפרסטיג'ה שלו נשברה, מפרקתו נדונה להישבר. הטעות היסודית היא בהנחה, כי, אם הממשלה מחרישה בענין האיחוד והאיגוד והסיפוח. היא אינה מדברת נהפוך הוא. שתיקתה היא הדיבור; דיבורה החריש הוא המעשה המדיני. בכל יום שתיקתה אומרת הממשלה, בקול אדיר, לעמי העולם את הדברים הבאים: אני, ממשלת ישראל, אינני מתנגדת … Continued

אימת המבוכה

ידידנו הטוב, מר ז'ילבר, שגרירה של צרפת בישראל. מביע את דעתו בפומבי, כי האיחודים הערביים הגבירו את הסכנה הצפוייה בעתיד, לישראל; משום כך, דרוש לדעתו, הידוק היחסים בין ישראל ובין צרפת. מה פירושו של "הידוק יחסים" בין שתי מדינות ידידותיות? הדבר ידוע: כריתת ברית לעזרה הדדית, שיסודה הכרת האינטרס המשותף. ברית זו היתה יכולה להיות … Continued

אימת המבוכה

יושבים בממשלה, שמבוכתה אימה, חולמי הניוטראליזם; הם מדברים בקול רם. ישובים בה מבקשי הערובות, שאינן ניתנות; הם תובעים אותן בחזקה; אחרי כל סירוב סוטר, שבים ומתחננים עליהן. "רק" כמה מאות חברי פרלמנט צרפתיים יכולים, צריכים לתבוע ברית צרפתית-ישראלית, כאילו ברית כזו היתה יותר חשובה לצרפת מאשר לישראל אל תפריעו. שותקים.

אימת המבוכה

על שני יסודות יכולים אנו לבנות: על זכותנו השלמה על הארץ כולה ועל זכותנו להגנה לאומית חוקית, הכוללת, בתנאים המיוחדים שלנו, יזמה הגנתית. הצלחה, או כשלון, של כל מה שייעשה או יתרחש, בעתיד תלויים במידה רבה, אולי מכרעת, בהחדרת ההכרה, בזכויותינו אלו. אל ישכחו ה"שותקים" הנבוכים את לקח העבר.

מ. בגין בהצעה לכנסת לדיון באירועים בשכנותנו: שתיקת הממשלה מול האיחודים הערביים היא חטא – העולם יכול להבין כאילו אין לנו עניין בכך

אם במשך השנים שאלת את דוברינו הרשמיים לאן אנו הולכים, מהי מדיניותכם – אחת, קבועה היתה תשובתם: מגמתנו – שמירת הסטטוס קוו במזרח התיכון, ומדיניותנו – השענות עליו. כאשר אנו הזהרנו השכם והזהר כי הסטטוס קוו עצמו במזרח התיכון היא מציאות חולפת ומי שנשען עליו כאילו נסמך על זרם שוטף – אף לא רצו להטות … Continued