בימים ההם אנחנו השלכנו את חיינו מנגד, מה עשה ראש מפא"י? לא זו בלבד שלא נלחם, לא סיכן את נפשו, את חרותו ואת עסקנותו, אפילו ליום אחד, אלא קרא, אף ניסה, להשמיד, בשיתוף פעולה עם המשטרה הבריטית, את הכוח העברי הלוחם. בנובמבר 1944 קרא ראש מפא"י לישוב העברי: לגרש את חיילי האצ"ל מבתי הספר, להוציאם … Continued
באותו נובמבר שחור הודענו: ,,לא נלך למלחמת אחים בשום תנאים ולמרות כל הפרובוקציות. יהיה מה שיהיה, אך חיילינו לא ירימו את נשקם נגד יהודים יריבים, ראייתם היא עמוקה מזו של יריביהם, ראייתם היא היסטורית, לא כיתתית. ופרספקטיבה היסטורית זו דורשת למנוע בכל מחיר מלחמת יהודים ביהודים בכוח הנשק העברי". ושוב אמרנו וקיימנו.
אכן, מר בן-גוריון, רב ועצום הוא המרחק בין מי שמתייצב, בשעה גורלית לאומה, לצד משעבדה, משתף עמו פעולה ופותח במלחמה פנימית, לבין מי שקם, מורד, נלחם במשעבד, רק בו, ומונע בכל מחיר מלחמת אחים הדדית, חורבנית.
עם הקמת הצבא החל, ללא דיחוי, משא מתן רשמי עם נציגיו של שר הבטחון, לא על הצטרפות חברי אצ"ל לצבא – זו הייתה מובנת מאליה, מוסכמת מראש ומרצוננו החפשי, ללא כל לחץ – אלא על צורת התגייסותם. משא ומתן זה הוליד הסכם רשמי בין האצ"ל לבין שר הבטחון בממשלה הזמנית. ראש מפא"י היטעה את מועצת … Continued
אחד הסעיפים, שהוקרא ע"י ראש הממשלה, מן ההסכם ההדדי, החפשי, אמר: האצ"ל לא יתקיים כארגון מזויין בתחום ממשלת ישראל. האם הכנסת שמה לב למלים ,,בתחום ממשלת ישראל"? המקריות הן? ירושלים היתה עדיין, בהסכמתו של מר בן-גוריון, מחוץ לתחום. משום כך לא הוקם שם הצבא העברי, אלא הוסיפו להתקיים ההגנה, אצ"ל ולח"י. כולם נלחמו למען הצלת … Continued
