הראשון במאי פשט, אם מותר לומר כך, את יומו זמן רב לפני שנת 1948. ולא רק אצלנו. וודאי, לא היה מתחילה שום פגם בקביעת יום אביב נאה כחג לעובדים. אולם מאז נקשר האחד במאי בתורה, לפיה האחדות בין שכבות שונות של אומה אחת היא מליצה בורגנית, שאין כוונתה אלא להתעות את הפרולטריון, ואילו האחדות החד … Continued
דווקא בני חורין מאמינים בהבנה בין עמיהם ומסוגלים להתקדם לקראתה. אנשים כאלה אינם שונאים אלא את אוייבי עמם. דרושה אחווה בין אדם לאדם; הכרחית הבנה בין עם לעם. אבל מי שמטיף לאחווה כלפי חוץ. לגבי מעמד מסויים באומה אחרת, ולשנאה כלפי פנים, לגבי מעמד אחר באומתו שלו – הוא המרבה שנאה בעולם. אחדות לאומית אינה … Continued
מי אילץ את השמרנות להתאים את עצמה למציאות? כמובן, המציאות עצמה. אין מנוס מפניה.
אביב מלבלב, נורא, מקומם. השמדה, יתמות, שכול. מרד, מלחמה, תקווה. כבר נודע על כל מה שאירע לרבבות בתי אבא ואמא, למיליונים יהודים. אילו פעמים, ובאיזו כוונה, אמרו, ביחוד בסדריהם האחרונים, השתא עבדי והכא, ולשנה הבאה… לא באה השנה. לא זכו. למה? זוהי הקושיא החמישית, שאיש לא השיב עליה. ואין איש, שיוכל לתרצה אלא אם יוסיף … Continued
בפרלמנט הבריטי, ממנו הכל מייעצים לנו ללמוד, עלול כל מיניסטר לעמוד בפני מעין חקירה פרלמנטרית. בזמן המיוחד, הלא מועט, המוקדש, מדי שבוע בשבוע, לשאלות, גוררת תשובת המיניסטר לא רק שאלה נוספת אחת של השואל, אלא שאלות רבות של חבריו. חילופי דברים אלה מוכרים כמענינים ביותר בדיונים הפרלמנטריים, בהם, יותר מאשר בווכוחים הקבועים מראש, חיה ומתפתחת … Continued
