רבותי, רצונכם טוב, אך טועים אתם בסברכם, כי לתנועת החרות, או לכל מפלגה מדינית אחרת, "מגיע" חלק מן השלטון. לא מגיע שום דבר. זוהי שאלה של אמון, של תכנית ושל דרך. שלטון אינו מטרה; הוא אמצעי. לא טובת הנאה צריכה להיות יסודו, אלא רעיון והגשמתו. ואם כולם ירצו להיות בשלטון, מי יהיה באופוזיציה? וודאי, ישי … Continued
שמעתי פעם את זאב ז'בוטינסקי מסביר לתלמידיו: במדיניות כמו באהבה – אין מתייאשים מן הלאו הראשון.
ניטול את מושג היסוד: דמוקרטיה, או שלטון-עם בשפתנו, האם בימינו יספיק לומר את המלה הכפולה הזו כדי להינצל מכפל המחשבה, הנהוג ביחס אליה בחלקי עולם שונים? ניזהר ונתבונן. נביט לתוכן; אל נפנה לסיסמה. ומחינת התוכן מלמדנו לא רק ההגיון, אלא גם הנסיון, וביחוד נסיון דורנו, כי אין מדינה חפשית ודימוקרטית, אלא אם היא בנוייה ונשענת … Continued
ואם קצינים בכירים מסויימים קושרים קשר, כדי בדרך התכך, הכזב והזיוף, להכשיל את השר האזרחי הממונה עליהם; ואם מקורביהם, או "מקורביו" כותבים בדיעבד "חיילים טובים אינם מבקשים ליטול לידיהם שלטון אזרחי אלא אם כן – הקשיבו ודעו – אלא אם כן האזרחים, בשכחם את חובתם לספק ממשל תקין, תועים במשחקים פוליטיים חסרי תכלית" – האין … Continued
במשך ארבע השנים בהן המחתרת העברית ניהלה את מלחמת השחרור בשלטון הככרי, היה שלום כמעט מוחלט בינינו לבין הערבים. רק בנובמבר 1947, לאחר החלטת האומות-המאוחדות על הקמת ארץ-ישראל, פנו בנינו (ואנו עדיין במחתרת) אל הערבים בשפתם. שלחנו אל הערבים את טובי בנינו, שהלכו אליהם מתוך סיכון נפשות ממשי, והם הלכו לשכם ולג'נין, לעכו ולטול-כרם, ואמרו … Continued
