ואל-נא ניתפס לסברה, שאצלנו דבר זה הוא בגדר מושג מובן מאליו. בשנת 1949 נתקיימה בישראל מערכת הבחירות לכנסת הראשונה, שנקראה אסיפה מכוננת ותפקידה הראשון היה לתת חוקה לעם, חוקת-כינון של מדינה חופשית , המטילה הגבלות לא רק על הרשות המבצעת אלא גם על רשות המחוקקת, ואפשר שההגבלות מן הסוג השני הן המכריעות. והנה לקראת מערכת-בחירות … Continued
ראשית, מחובתה של האופוזיציה לבטא את השוני. איך עושה זאת האופוזיציה שלנו? צ'רצ'ילאמר פעם, שתפקידו של הפארלאמנט הוא לא רק לקבל חוקים טובים, אלא גם לחסום את הדרך בפני חוקים רעים. יש עניין בכך, שצ'רצ'ילאמר דברים אלה בהיותו ראש הממשלה ולא ראש האופוזיציה. בכך ניתנת הוכחה מובהקת לרוחה של דימוקראטיה, וזוהי דימוקראטיה אמיתית. באין פארלאמנט … Continued
והרי דוגמה אחת בלבד. עם כינונה של הכנסת הרביעית בשנת 1959 הוגשה הצעת-חוק, אשר נקראה בשפה המקובלת חוק המשמעת הקואליציונית. בהצעת-חוק זו היה משפט שבו נאמר: "האחריות המשותפת מחייבת את השרים על סיעותיהם". לאחר המשפט הזה באו הסאנקציות על חברי הממשלה, סאנקציות בדרך של התפטרות, אם הסיעות שעמהן הם נמנים לא לא יקיימו את האחריות … Continued
הוויכוח על חוק זה התנהל במשך שנתיים ימים בזכותה של האופוזיציה. בפני ועדת חוקה חוק ומשפטהוגשו שבע טיוטות חדשות על-ידי ראש הממשלה, על ידי שר המשפטים ועלידי יועציהם המלומדים לאחר שנתיים ומחצה של דיונים נתקבל חוק המשמעת הקואליציונית, שגם היום הוא חוק גרוע ולפי הכרתי האזרחית, וסבורני שבאחד הימים צריך יהיה להוציאו מספר-החוקים שלנו, והסעיף … Continued
כיוון שהוברר לממשלה, וליועצים ולשני-שלישים מחברי הכנסת כי טעות היתה בידם מבחינה משפטית, יצרו אפוא מושג חדש. מצד אחד אחריות משותפת של הממשלה בפני הכנסת, ומצד אחר אחריותו של חבר הממשלה בפני הממשלה על הצבעתו. הפעם גם כתוב הצעת החוק "במליאת הכנסת", ולא בכנסת. תנועת החרות טענה, שאם יהיה כתוב "בכנסת" הרי חוק זה יחול … Continued
