בחיפושינו אחר רוחו של האדם, שאין לדכאה, עלינו להצפין בעקבותיהם של סיניאבסקי ודניאל. וודאי, כל המחאות, המושמעות ברחבי תבל, נגד מאסרם, משפטם והגלייתם, מוצדקות הן, מי שהתקומם נגד סעיף בהצעת חוק, הבא להפליל לשון הרע על ארצו – הזוכרים אנו היכן ומתי קרההדבר? – לא יוכל להבין, כיצד אפשר להטיל עבודת פרך על יצירה ספרותית. … Continued
אבל עתה נבחן את הצד השני במשפט שהחל, ולפי שעה, נגמר במוסקבה. בעין פקוחה נראה, מבעד לעוול הנורא, תופעות להן ציפו בני-החורין קרוב לארבעים שנה. למען הבהרתן של תופעות אלו, אין לנו ברירה אלא להעלות השערות.
נניח, כי יוסף ויסאריונוביץ סטאלין, או מי שירש את מקומו ואת שיטתו גם יחד, עודנו שולט בקרמלין. מה היה קורה, תחת שליט או שיטה אלה, עם ספריהם של דניאל וסיניאבסקי? התשובה, אשר בוודאי לא יהיו עליה מערערין, היא, כי הספרים האלה לא היו נכתבים. פשוטו כמשמעו, סיניאבסיק, דניאל או טרסיס לא היו אפילו מעלים על … Continued
אך נניח, כי על אף הכל מכל, היה נמצא מישהו, נושא את אחד השמות האלה, או אחר, והוא היה כותב משבו בדומה לפרוזה או לשירה שלהם, כלום היה נמצא אזרח סובייטי שני, ולו היה הוא אביו או בנו של המחבר, שהיה מסכים להחזיק, שעה אחת, את החיבור המרדני? אף זה היה בלתי-אפשרי.
ושוב נסתור את הנחתנו הקודמת. נשער בנפשותינו, כי גיבור כזה היה נמצא, כלום היה עולה על דעתו להסכים, כי, בחצותו את גבולה של ברית המועצות, יחזיק באמתחתו את כתב היד, יעבירו בהסתר וימסרהו בידי מו"ל וזר? התושבה מתבקשת מאליה.
