… בנין האלטרנטיבה, במהותה המדינית ובכוחה הייצוגי, הוא כורח חיים לעמנו. אפילו היה השלטון טוב, היתה התבונה מצווה עלינו לא להניח למלאכת הבנייה. כי בלי שאיפה לחילופי שלטון, ובלי גורם הנושא אותה בעקשנות, יראה כל עם את חרויותיו בגסיסתן, אם לא בהעברתן. זוהי חכמת העמים, שלא סבלו, כמונו, מהפסקה של 1800 שנה בחיים הממלכתיים. כדאי … Continued
המשבר לא "פרץ"; הממשלה הביאה אותו עלינו.. אין לה תרופה לחלי, שהיא עצמה הכניסתהו לגוף האומה, אף לנפשה. היא אינה פונה למקום בו אזרחים מתאוננים. צריך למשוך, בחוזק רב, את תשומת לבה למקום זה. כך קראנו לאחר ההפגנה הנזעמת באשדוד. עדיה לא שמו השליטים לב לאבטלה שרבתה בה. רק אחריה אצו רצו שרים ומזכירים, כדי … Continued
מורשת זו של התנשאות מנופחת השפיעה גם על היהודים – בכיוון הפוך. מה זה כבוד? – שאל היהודי בגלויות רבות, ימים רבים. ותשובתו היתה בתנועת יד של ביטול גמר. היש דבר כזה? למי הוא דרוש, מילא הגויים הם חזקים ורגישים, הם זוכרים את ימי הביניים לטובה. הם מוסיפים לשחק באבירות במילים אחרות הם משתטים ב"הונור" … Continued
אנו יודעים, לאן הביאתנו חכמה זו. היהודי חי בהשפלה מתמדת. ומה שגרוע ונורא יותר: היא חיה בו מבלי שהוא ירגיש בה עוד. משה – האדיר והקדוש בשמות האדם – היה למוישה, או למושקה, ללעג ולקלס. הנביא אציל הנפש, הבורח תרשישה, כדי לא לנבא חורבן איננו עוד יונה אלא יוינע, לזלזול ולפגע. ויש תחום מושב, ואין … Continued
כך חיינו מדור לדור, כי גלה ישראל מארצו. וגלה כבוד מישראל. עד אשר, בדור זה, נוכחנו לדעת, כי בלי כבוד אין חיים. מבחינת יהודי, המופשט במושגיו היה לממשי בהם.
