ומשך כך, תחת שלטונם של הקומוניסטים ולעיני הנ.ק.ו.ד והקומוניסטים היהודיים המוכנים להלשין – אנחנו עמדנו פס שחור, בגלוי, לעיני כל. כך אנחנו מתאבלים על הנשיא, על ראש בית"ר, על מורנו ורבנו, על נושא תקות ישראל, שעליו כתב נשיא ישראל והיום נותק כינור הפלאים שנועד להיות הראשון בישראל.
לא חרדנו משום שלא חשבנו כלל על עצמנו. והלכנו לבית הכנסת והלכנו לבית הקברות, וכן התיחדנו עם רוחו של זאב ז'בוטינסקי מיד לאחר פטירתו.
אבל למעלה-למעלה מכל אלה הוא היה לנו לאבינו הרוחני. וכבנים של אב, אנחנו תמיד רצינו לתת לו יד. הוא העשיר את ימינו, הוא קבע את דרך החיים שלנו, הוא נתן לנו אידאל. הוא נתן לנו שמחת חיים להיות מוכנים לתת את החיים למען האידיאל. אין חדוה יותר גדולה מנכונות כזו.
הוא נטע בנו אמונה כי תקום המדינה היהודית בימינו, בימינו, מעבר לאופק ולדורות. הוא קרא למסירות והחדיר אותה ללא תנאי, לנאמנות וללא סייג. זה היה בשבילנו, בשביל כל הקהל הזה, לאלפים ולרבבות, למאות האלפים בארץ ובתפוצות הגולה, אשר באחד הימים החליטו ליטול את דגלו לידיהם וללכת אחריו בטוב וברע בימים של קידמה ושל נסיגה, באור … Continued
אתה הצטרפת לתנועתו. דע, דוד – התנועה הזו אינה שוללת שום זכות משום אדם, אפילו היה בין הרודפים אותנו; אנחנו מכירים בזכותם של כל בני עמנו, שעשו משהו – במחרשה, במחשבה, בהווה במסירות, בסבל. כולם, לכולם חלק בארץ-ישראל ובשחרורה.
