אבל אנחנו יודעים מה זה מהפכה. אנחנו למדנו מהנסיון שיש מהפכה מקדמת את האדם, ויש המשיגה אותו אחורה. יש מהפכה המביאה חרות, ויש המטילה רודנות. יש מהפכה המביאה במקום עריצות – דרור, ויש המוליכה מן הדרור ומן האור אל העריצות ואל החושך.
בני דורנו למדו, על בשרם חזו, את ההבדלים בין המהפכות למיניהן. אבל מי שלמד, לא רק מספר אלא גם מנסיון, מהפכה כל כך אדירה וכל כך צודקת, וכל כך מקדמת וכל כך מקודשת כמהפכה ההיסטורית העוברת לנגד עינינו, על היהדות ברוסיה הסובייטית… חמישים וחמש שנים! לאחר דיכוי האות העברית, איסור התנ"ך, נטילת האפשרות להתפלל לאלוהי … Continued
הנוער היהודי בברית המועצות שב, בשלב הראשון, אל היהדות, וממנו אל ארץ היהודים. והנ.ק.ו.ד והג.פ.או וכל שאר השמות – השד יקחם – אינם יכולים לגבור עליהם, בשום פנים ואופן – זו המהפכה. בהדרה, בכוחה המוסרי הבלתי מנוצח, זוהי התעלותו של האדם, זו ההוכחה שהאדם הוא רוח ולא בשר. מוסר ולא חומר.
מדוע הקומוניזם כל כך שונא את היהודים? מדוע הוא מדפיס כל כך הרבה ספרי, מדוע מפיץ כל כך הרבה שקרים, מדוע הוא מקיים כל כך הרבה משרדים, גלויים וחשאים, מדוע הוא מוציא כל כך הרבה מיליונים, אולי מאות מיליונים רובלים ודולרים, כדי לנהל את התעמולה הארסית נגדנו.
אולי החטטן בנפש האדם, דוסטויבסקי, יכול היה להסביר, מהצד הפסיכולוגי, את התופעה הזו. ב"אחים קרמזוב" הוא מספר על גיבור ששואל איש אחר. האיש אומר: אוי, אני שונא אותו. וזה שואל: מדוע אתה שונא אותו? הוא עשה לך עול? והתשובה היא: לא. אני עשיתי לו עול.
