לא ייפלא איפוא, שהאדם, בכל התקופות, משלים, זמן רב, עם דיכוי, או עוול אחר, עד אשר הוא מחליט לקום וללחום בהם. תומאס ג'פרסון הותיר לנו, לפני מאתיים שנה, הסבר תמציתי לסובלנות הרבה, הקודמת למעשה המהפכני. בבואו להסביר לאומות העולם, מדוע שלש עשרה המושבות החליטו לנתק את קשר התלות ביניהם ובין בריטניה, הוא מודה, כי התבונה … Continued
נזרקת האשמה מתל-אביב שהנה אנו בעצם אשמים. מנת חלקנו היא ״לאומיות ודתיות קיצונית". ״לאומיות קיצונית״ — אנו רוצים להגן על קיומנו; ״דתיות קיצונית״ — איננו רוצים שאויבינו יוכלו לפגוע בחיי איש, אשה וילד. ״הנחה פרימיטיבית שהעולם מבין רק את שפת הכוח״ — למי יש הנחה כזאת? אבל כל איש בישראל חייב לדעת שבין אויבינו לבין … Continued
יש אצלנו איזו התחרות, מתוך סנוביסם מוזר, מי יהיה יותר מצפוני בעיני העולם, מי יהיה יותר מוסרי.
עלינו לשאול את כל המטיפים האלה, את כל הדורשים האלה: לנגד עיניכם היה טבח מתוכנן בלוד, כפי שאמדו אנשים: רצפת שדה-התעופה מלאה דם, אבל במחנה הערבי — צהלה. האם דרשתם ועדת חקירה בין-לאומית? במינכן כפתו אנשים בידיהם וברגליהם, אנשים שבאו למשחקים בין-לאומיים מתוך אמונה כי לפחות בהם לא יכול שום דבר רע לקרות לאדם, על-פי … Continued
אדוני היושב-ראש, עיתון בריטי חשוב, המופיע רק ביום א׳ ושמו ״סנדיי טיימס״, פירסם מאמר תחת הכותרת המעניינת: "Is Israel Special?" ובמאמר גופא הוא כותב: ״ביסודו של חוסר החרטה מצד ישראל מונחת הנחה בישראל, ובקרב הציונים מזמן, כי למען ישראל חייב העולם לסלוח הכל". אלה הדברים. האם ישראל היא מיוחדת במינה? היום חובתנו לומר ללורד תומפסון, לעוזריו, … Continued
