האבידות. לפני הכל, עלינו לציין, כי תשע מאות שבעים ואחד לוחמים הרוגים ואלפי פצועים, ביניהם נכים לכל חייהם, הם קרבן דמים נורא בשביל שארית פליטה של עם, אשר לא הונח לו עדיין לזכות אפילו בשנת שלום אחת. אבידות אלו סבלנו לאחר שהחלטנו לשים קץ להמתנה המסוכנת. אבל לו היינו מותירים לאויב התוקפני את יזמת הפתיחה … Continued
הסכנה השלישית באה עלינו מן היחסים שנוצרו, לעת סכנה לאומית, בין הרשות האזרחית, הנבחרת ומוסמכת, ובין הפיקוד העליון של הצבא. כלל גדול הוא, כי סמכותה של הרשות הנבחרת עליונה היא. זה טעמה של חוקה במדינה דמוקרטית וחופשית. אבל אם נוצר פער בין החוקה ובין המציאות, מבחינת האמון, בייחוד בכושר ההחלטה של הדרג המדיני, בשעת איום … Continued
מי שמתבונן בשלוש הסכנות האלו, בכל אחת מהן לחוד ובכולן יחד, מבין, אף מריחוק של זמן, כי בימי מאי ויוני 1967 עמדנו בתוך משבר לאומי חמור, אשר כמוהו לא ידענו מאז יצאנו ללחום למען שחרור האומה וקיום עצמאותה. על משבר זה התגברנו עם הקמת ממשלת הליכוד הלאומי. היא החליטה.
מעל עמודי "אות" הועלתה סברה, שלפיה ההחלטה [שהתקבלה בממשלת האחדות הלאומית] היתה מתקבלת בלאו הכי, גם על ידי הממשלה הקודמת. יש נוחיות בטענה זו, אך רצינות אין בה. אנו מוסיפים לשמוע אותה ביחס למאורעות היסטוריים אחרים. הבריטים, נאמר לנו, היו עוזבים את ארץ-ישראל "בלאו הכי", גם אלמלא קמו ללחום בהם היהודים במחתרת. בא בילי, יד … Continued
אבל אם אומרים לנו, כי גם הממשלה אשר קדמה לממשלת הליכוד הלאומי, היתה מקבלת את ההחלטה לתקוף את התקפן ולהפיצו, מדוע באמת היא לא החליטה כך? מדוע היא הואשמה בהססנות על ידי אנשים, שאי אפשר היה כלל לחשוד בהם ביריבות מדינית? בהפרש של שבוע קיימה ממשלת ישראל, בשני הרכבים, דיון בשאלה הגורלית. בדיון הראשון נחלקו … Continued
