מלחמת בלית ברירה או מלחמה עם ברירה – דברי ראש הממשלה בטקס סיום המכללה לבטחון לאומי

שלוש המלחמות היו מתוך חוסר ברירה, מלחמת העצמאות, מלחמת ההתשה, מלחמת יום-הכיפורים. אויה לנו שכאלה היו מלחמותינו, לו במלחמות אחרות היה אותו מספר אבדות, היינו היום עם מיותם ממיטב הנוער שלו ולא היה נותר לנו עוד כוח לעמוד נגד העולם הערבי, אבל מבצע של"ג איננו מתוך חוסר ברירה. יכולנו לראות את אזרחינו ההרוגים, ממטולה או קריית שמונה, ועד באר-שבע ודרך העפר על יד באר-שבע הניחו בדואים שני מוקשים, לא פגעו, פרקנו אותם, עלולים היו להרוג עשרות אנשים או לפצוע אותם, יש לנו יסוד להניח שהפקודה באה מביירות להניח אותם. הוא הדין בירושלים בסופר-מרקט הוא הדין בפתח תקווה, הוא הדין בכפר-סבא, הוא הדין בכל ארץ-ישראל ביו"ש ובעזה, כל הפקודות באו מבירות, אז צריך היה להשלים עם ההרג הזה של האזרחים, ללא קץ, ללא גבול? ... אנחנו נתיר שפיכת דם יהודי? אנחנו נתיר הרג אחינו היהודים בתפוצות הגולה? לא מספיק לגויים מה שקרה לעמינו בשנות ה-40 יטילו פצצות בבית-כנסת בפריס, באתונה, ברומא בלונדון, ינסו לרצוח שגריר שלנו מהטובים שיש למדינת ישראל, והוא נשאר משותק אולי לכל ימי החיים, אנחנו נתיר את דמם של אחינו, או של שליחינו? אבל כך קרה, יש מלעיזים האומרים ששנה תמימה היה שקט בינינו לבין המחבלים. לא היה ולא נברא!