הישיבה המאתיים-ושבע של הכנסת התשיעית יום רביעי, כ״ב אדר תשל״ט 21 מארס 1979 – הודעת הממשלה על חוזה השלום בין ישראל ובין מצרים – תשובת ראש הממשלה

זוהי אחת השעות הגדולות של הפארלאמנט שלנו. מדי פעם בפעם, כוותיק בבית הזה, אני טוען באזני החברים שבדרך כלל בכל בית-נבחרים דמוקראטי הימים ימי קטנות: מעשי חקיקה, דיון על מס, על עירית ועוד. אבל יש יום או יש לילה או יש שעה שבהם כל הגדולה, התפארת וההוד של פארלאמנט חפשי ודמוקראטי עולים לנגד עיני כל האומה, לנגד עיני כל העמים. זהו הלילה, אלה היומיים, זוהי השעה. אין כופין ואין אונס. גם הבוקר תצביע הכנסת על-פי רצונה שלה והחלטות סיעותיה החפשיות —- ויש סיעות שחבריהן יצביעו לפי הכרתם והחלטתם הם — וההכרעה תהיה גורלית, רבת משמעות ובלא הפרזה ניתן לומר, היסטורית, כי אנו עומדים, כפי שאנו מאמינים, לפני מפנה, לפחות, ביחסים בין שני עמים מזרח תיכוניים מתוך תקווה שהוא יהיה יסוד למפנה בינינו לבין האחרים. הנה זכינו לשעה גדולה בחיינו הלאומיים הפארלאמנטאריים. אשרינו שזכינו לשעה זאת.