הישיבה המאה–וארבע–עשרה של הכנסת העשירית – יום שני, ו` באב התשמ"ב 26 ביולי 1982 – החלטת הממשלה בדבר הקמת משרד המדע והפיתוח ובדבר צירופו – של חבר הכנסת יובל נאמן לממשלה בתפקיד שר המדע והפיתוח

אנחנו מתגאים בזה שגם בשעת לחימה יש חופש ביטוי במדינתנו. אבל צריך להבין מהו אותו חופש. האם הוא ניתן רק לצד אחד? אני הייתי במיעוט שנים רבות. תמיד אמרתי ליריבי ראש הממשלה: לא יהיו בבית הזה מונולוגים, גם בעם לא יהיו מונולוגים. לרוב יש רשות להתבטא, למיעוט יש רשות להתבטא. אותה זכות. לא יותר גדולה, לא יותר קטנה. החשבתם שבגלל הלחימה יהיה חופש ביטוי רק למיעוט? ראיתי את רשימת המנהיגים של המערך שהלכו כדי להזדהות במפורש בנוכחותם בהפגנת "שלום עכשיו". אתם זוכרים לפחות את הביטויים שנשמעו שם? הלוא הביטוי המרכזי היה "זוהי מלחמת תוקפנות". האם אפשר לעבור בשתיקה על ביטוי כזה? אתם ציפיתם לכך שאתם תתקפו ולא תותקפו? אין דמוקרטיה כזו, אין חופש ביטוי חד–צדדי, אין מונולוגים ולא יהיו.