הישיבה הארבעים-ושבע של הכנסת התשיעית יום שני, י"ח כסלו תשל"ח 28 נובמבר 1977 – הודעה מדינית מפי ראש הממשלה

אנחנו רוצים שהשלום יהיה בינינו ובין כל שכנינו. ושוב, יישמעו הדברים בדמשק, וברבת-עמון, ובבירות, ובבאגדאד, ובכל בירות ערב מן האוקיינוס האטלאנטי ועד המפרץ הפרסי: איננו רוצים להכניס שום טריז בין מדינות ערב, ואנחנו לא הצענו לנשיא סאדאת, כשהיה בירושלים, חוזה שלום נפרד עם מצרים. אנחנו רוצים שלום בכל הגזרות ובכל הגבולות ועם כל שכנינו. אף-על-פי שהיום בחלק מהעולם הערבי עוברת סערה, ויש כאלה מתוך אותו ארגון, שעוד לא קם שפל כמוהו בתולדות האנושות מלבד הארגונים הנאציים, המאיימים היום על חייו של הנשיא סאדאת, אף-על-פי שמשתוללת ומתחוללת סערה כזאת, אנחנו מוצאים לנחוץ ולאפשרי, לזכותנו ולחובתנו, לקרוא לנשיא אסאד להחליט על שיחות שלום עם נציגי ישראל, אם בירושלים ואם בדמשק, אם בז׳נבה ואם בכל מקום אחר, כפי שיציע, כי אנו רוצים בשלום עם סוריה, איננו רוצים עוד פגיעות בילדינו בעמק, ואיננו רוצים עוד שייפגעו ילדים סוריים. ואנחנו רוצים בשלום עם המלך חוסיין, כדי שנוכל לבנות את חיינו יחדיו ולחשוב כיצד לתת תקופה חדשה לארץ הזאת. מובן מאליו, לא פחות מזה אנו רוצים להשכין שלום-קבע עם לבנון. הגבול בין לבנון ובין ישראל היה במשך שנים השקט בגבולותינו. באחרונה לא כן. ואנחנו גם חייבים היינו, כפי שנוסיף להיות חייבים, להגן על המיעוט הנוצרי לבל ייכחד בידי בני-בליעל. אנחנו מציעים לכולם לשגר משלחות