תפקיד האופוזיציה
כיוון שהוברר לממשלה, וליועצים ולשני-שלישים מחברי הכנסת כי טעות היתה בידם מבחינה משפטית, יצרו אפוא מושג חדש. מצד אחד אחריות משותפת של הממשלה בפני הכנסת, ומצד אחר אחריותו של חבר הממשלה בפני הממשלה על הצבעתו. הפעם גם כתוב הצעת החוק "במליאת הכנסת", ולא בכנסת. תנועת החרות טענה, שאם יהיה כתוב "בכנסת" הרי חוק זה יחול אפילו על ועדות, וחבר סיעה הנמנית עם תומכי הממשלה יהא חייב להרים יד בעד כל הצעה שתבוא מצד הממשלה בפני הוועדה, שאם לא כן עלול שר למצוא עצמו בחד מיטמי כהונתו כאדם פרטי. לאחר שתנועת החרות הצביעה על סכנה זו דרשה שיהא כתוב "במליאת הכנסת", משמע שבוועדות יש מידה של חופש בהצבעה. אל נקל ראש בחופש זה. עתים יש בידי האופוזיציה, בתמיכה מסוימת של חלק מן התומכים בממשלה, לחסום את הדרך בפני חוקים רעים. ודאי, אין להפריס בערכה של תרומה זו, אלא שזוהי דוגמה אחת מרבות.
