תלמידיו של זאב זקבוטינסקי ראויים לאמונכם

ניטול את מושג היסוד: דמוקרטיה, או שלטון-עם בשפתנו, האם בימינו יספיק לומר את המלה הכפולה הזו כדי להינצל מכפל המחשבה, הנהוג ביחס אליה בחלקי עולם שונים? ניזהר ונתבונן. נביט לתוכן; אל נפנה לסיסמה. ומחינת התוכן מלמדנו לא רק ההגיון, אלא גם הנסיון, וביחוד נסיון דורנו, כי אין מדינה חפשית ודימוקרטית, אלא אם היא בנוייה ונשענת על ששת היסודות הבאים:
א' - בחירה חפשית, בין תכניות, מפלגות, מועמדים, חפשית לחלוטין, בלי לחץ גלוי או סמוי, לפני מעשה הבחירה ובלי פחד, מפני מה שנקרא סנקציות, אחרי מעשה הבחירה.
ב' - פרלמנט, המפקח לא בתיאוריה מחוקקת, אלא הלכה למעשה, על הרשות המבצעת לענפיה, ובו תומכי ממשלה ומתנגדיה. בעוד הראשונים הם, לפי טבע הדברים, רוב והאחרונים מיעוט, קיים ביניהם, בהכרעת העם רב החכמה, איזון כוחות ייצוגי, כדי שהאפשרות של התחלפותם, על פי החלטת העם החפשית, לא רק תהיה חרותה בכתב אלא תיראה לעין העם כולו.
ג' - עליונות מוחלטת של הרשות האזחרית הנבחרת על כוחותיה המזויינים של המדינה, עליונות שאין לא סייג ולא תנאי ולא קשר עם פרט זה או אחר.
רביעית: עצמאות המשפט ועליונותו על שאר רשויות המדיניות.
חמישית עתונות חפשית. בלי צנזורה מוקדמת גלוייה או נסתרת.
שישית: הפרדה בין השליט לבין המפרנס, בין הפונקציה המדינית לבין הפונקציה הכלכלית, למען לא תופקר פרנסתו של האדם החפשי ולמען תובטח חרותו של האדם המתפרנס.
כל ששת היסודות האלה, סימן שאלה, לעיתים נראה לעין, לפעמים סמוי ממנה, מרחף מעליהם במשטר מפא"י, כפי שלנו ידוע היה מימים ובשנה האחרונה נתגלה לעיני הרבים...