תלמידיו של זאב ז'בוטינסקי ראויים לאמונכם
ואם קצינים בכירים מסויימים קושרים קשר, כדי בדרך התכך, הכזב והזיוף, להכשיל את השר האזרחי הממונה עליהם; ואם מקורביהם, או "מקורביו" כותבים בדיעבד "חיילים טובים אינם מבקשים ליטול לידיהם שלטון אזרחי אלא אם כן - הקשיבו ודעו - אלא אם כן האזרחים, בשכחם את חובתם לספק ממשל תקין, תועים במשחקים פוליטיים חסרי תכלית" - האין סיבה לדאוג ליסוד השלישי של מדינה דימוקרטית? לעצמאות המשפט בישראל דאגה האופוזיציה, כלומר סיעת תנועת החרות בכל שנות פעלה בכנסת. ולא מעטים הם הישגיה בשטח זה. אבל עליונות המפשט עדיין לא הושגה משום שאין לישראל חוקה, קונסטיטוציה בלע"ז, אשר על ההתאמה או על הסתירה בינה לבין מעשי החקיקה ופעולות רשויות חייב לדון, וזכאי להחליט, רק בית המשפט המוסמך לכך. תנועת החרות תובעת קבלת חוקה כזו מאז כינוסה של האסיפה מהכוננת בשנת 1949 ולא, כפי שנוהגת מפלגתו של שר המשפטים, מאז פיזורה של הכנסת הרביעית בנת 1961. ומדוע אין לנו חוקה?
