שרים יושבים ותלויים

מאמר עיתון: חרות
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
א' טבת התש"כ, 1 בינואר 1960
מתוך:
עמוד 2

הענין הבא אינו זקוק לפרק מיוחד. יספיקו שורות מספר. בדיון על חוק המעבר (תיקון) הוכיח ראש מפא"י כי הוא החלים לחלוטין ממחלתו. והראייה, הוא שב וקרא דרור לארסו החולני. סימן בריאות מובהק הוא לו. לאסותא.
לפי טבע הדברים, הייתה לו, למי שממלא את תפקיד ראש הממשלה, המלה האחרונה בדיון. אבל האמת היא, כי בפרלמנט אין בכלל "מלה אחרונה". ומונולוגים אין. דו-השיח בין ראש ממשלה ובין ראש אופוזיציה הוא מתמיד. אמנם על פי ד'ישראלי התשובה הפרלמנטרית הטובה ביותר היא הרוב; זאת אומרת, כי גם בלעדיו אפשר לתת תשובה טובה, מתאימה. והיא, כמובן, תינתן. שאלת ההזדמנות היא. אך אין היא יכולה שלא לבוא, כידוע. ואל יבואו אנשי מפא"י בטענות נגד "התקפות אישיות", שאינן קשורות בנושא, העומד לדיון. גם הם יודעים, כי מנהיגם שב והתחיל בהן.