שני בוגדים

בוגד, העובר למחנה האוייב בעד בצע כסף, הוא, בעצם, עלוב נפש, שקצו, במוקדם או במאוחר, מר. בגידתו מביאה נזק כל עוד היא לא נתגלתה. אך לאחר שגילוה, אין זה עוד אלא ענין של פסק- דין, או של הוצאה לפועל. על המלחמה אין היא יכולה להשפיע. ובודאי, שאין היא גורעת מכבודם של הלוחמים. בירושלים הנצורה, בביתר של בר-כוכבא, בטרמופילין של יוון היו בוגדים יחידים, שהראו את המעברות לאוייב, הם המיטו קלון על עצמם, אך לא על העם, שבגדו בו, ולא על הלוחמים הגבורים שתהילתם תהילת נצח.