שמות ובעיות

אופנת התחרות חדשה קמה בין עסקנינו הציבוריים, המושכים בעט או המשמיעים דברם. איש איש מנסה לעלות על רעהו, או יריבו, בחידודי לשון על חשבון הדור הצעיר. האחד מערבב נוער בקפה; השני מוספס אותו. יש מי שמחניף לו בלא מעצור ויש המגנהו בלא סייג. יש מי שתובע להבדיל בין קריירה לבין שליחות, מבלי להבהיר, מהי מהות המושגים האלה בימינו, ומי יקבענה. יש התובעים להמליך את החלוציות ויש הדורשים לחלץ את הממלכתיות. ועוד הלשון נטוייה. יורשה לי, מתוך התבוננות הנסיון, לעוץ לחדדנים לחדול מאימרותיהם המכונפות או המחניפות, או המוקיעות. הכללותיהם אינן יכולות להבהיר, אלא לטשטש ולהאפיל. כך היה בימים עברו; ולא יהיה אחרת בימינו. האם, בהישמע הקריאה: בית יעקב לכו ונלכה, אפשר היה לקרוא לכל הדור ההוא בשם דור הביל"ויים? האם, בעלות הקול, בתנאים מיוחדים: נצח ישראל לא ישקר, אפשר היה לתת לכל הדור ההוא את כתר נילי? האם, בצאת הקריאה: למען עמנו ולמען ארצנו, לגיונ, ניתן היה לכנות את כל הדור ההוא דור הגדודים? האם בצאת החלוץ כפי שמהותו הובהרה בין השמשות של זאב ז'בוטינסקי ויוסף תרומפלדור, היה כל הדור ההוא דור חלוצים? האם בימי נעילת שער, בצאת הספינות, עם עולים בלי רשיון או עם חותרים-על-אף-איסור, קם כל הדור ההוא ויהי לדור מעפילים? ובקרום מחתרת עברית, לוחמת, נרדפת, מגיבה, משחררת, הופכת את העם מנרמס למתקומם, מנרדף לנגאל, מבעית עמים לגורם בין לאומי, כלום היה כל הדור ההוא לדור מורדים?...