שמות ובעיות

לא אהסס לומר, כי המיזור הזה הוא המצב הבריא, אליו צריכה לשאוף כל אומה עצמאית. ואילו הצוו הכולל להבדיל, בחיי מדינה בין קריירה לבין שליחות אין בו כנות, אין בו תוכן של אמת. במקום להרבות טוב אידיאליסטי, הוא עלול לזרוע דמורליזציה חמרנית. כי הנוער רגיש ומתבונן ומקשה. והוא מסיק מסקנות מן הקושיות, אשר בפי המבדילים אין שום תושבה עליהן. אם שואלים אותו: כלום לא עזבו צעירים לפניך אוניברסיטה, כדי ללכת לקיבוץ, הוא מיד שואל כמשיב: וכלום אין הקיבוצים שולחים היום את בניהם לאוניברסיטה? בשאלה האחרונה אין שום טעם לפגם, או לגנאי. להיפך. בהן, הניתן בתשובה עליה, יש חיוב, לאומי וממלכתי, רב... אין להחניף לנוער שלנו. יש לו לצד מעלותיו התרומיות, גם מגרעות. בבית הספר נותנים לו תרבות וחנוך. אך כלום הוא מקבל חנוך לתרבות?