שמאלנות לאומנות לאומיות

ארכיון אישי - מרכז מורשת בגין
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
י"ד טבת התשל"ב, 1 בינואר 1972
מתוך:
P20-282
נושא:
השקפות חיים - על ימין ושמאל, פשיזם, קומוניזם
מילות מפתח: sdfasdfasdf

מאז המאה השמונה עשרה, בגלל סדר ישיבה, מקרי, לימינו ולשמאלו של היושב ראש, באולם האסיפה הצרפתית, המהפכנית, נאמר ונתקבל כי ימין הוא שמרני ושמאל קדמתי. במחצית המאה התשע עשרה, ביחוד לאחר הופעת המניפסט הקומוניסטי של מרכס ואנגלס, ניטלה אדרת השמאל ועמה כתר הקידמה, על ידי המרכסיסטים או הסוציאליסטים, שקראו לעצמם, בלי ענוותנות יתרה, מדעיים. בראשית המאה העשרים, בעקבות ההפיכה הבולשביקית, טענו הקומוניסטים, כי הם הנציגים האמיתיים או היחידים, של השמאל ופרוגרס. בימינו נשמעת טענה זו מפי הסינים, המאואיסטים. השמאל החדש, כמובן, תובע לעצמו מונופולין מוחלט על שני מושגים אלה. כך התרגל האדם, במשך כמאה ושמונים שנה, למחשבה, כי אין להפריד ביניהם. ואם בקידמה מדברים, מי יאמר לשמאלנים מה לעשות, אפילו הם קוברים את הדמוקרטיה, מפזרים מפלגות, מחסלים עתונות – ממש כמו הפשיסטים?