קצף מדאיג

[...] סופרת "דבר" שאלה את ראש הממשלה, הידוע לו, מה הצעדים שממשלת גרמניה נקטה, כדי להשפיע על אזרחיה שלא לסייע בידי המצרים בייצור נשק השמד (קרי טילים) נגד ישראל. לשאלה פשוטה, טבעית זו, המעניינת כל יהודי, ניתנה תשובה ארוכה ונזעמת מאוד. המילה "גזענות" נזרקה לחלל האוויר – כלפי בני העם המושמד, המתנגדים להתיידדות עם בני העם, שעה את "דבר הנבלה והזוועה", כלומר השמיד שישה מיליונים יהודים. זוהי מילה שיש בה סילוף של כל הנורא שאירע בחיינו וסילוף כל הקדוש בחיינו. אבל לא נתקררה דעתו של בן גוריון עד אשר זרק בפני השואלת – עלינו להזכיר: סופרת "דבר" – את רעות הרוח לאמור: "ריח הגזענות הזו, מריח גם משאלה זו". וכל כך למה? יש במצרים מומחים מארץ אחרת, מרוסיה; עליהם צריך לשאול; ואם מישהו שואל על המומחים הגרמניים ועל נשק ההכחדה ההמונית, שהם נותנים בידי אויבינו, הריהו מתחייב בגזענות!