קווים למדיניות החוץ העברית

שנית, מאחורי מדיניות עקרונית זו יש להעמיד כח. צבאות ערב פלשו לארצנו בנגוד לחוק הבין-לאומי וגם בנגוד להחלטות האו"ם למיניהן. הזכות בידינו להתגונן בצורה אקטיבית נגד הפלישה. לפולשים יש להציב דרישה אולטימטיבית: לעזוב תוך זמן מסוים וקצר את ארץ מולדתנו. עם דחיית הדירשה הזאת המבוססת על החוק הבין לאומי תכריז מדינת ישראל הרבונית באורח רשמי, כי היא נמצאת במצב של מלחמה עם ארצות התוקפנות הבריטית-הערבית והצבא העברי, יעבור בהתאם לחוק הבין לאומי, לאופנסיבה כוללת ולא יפסיקנה עד שיטהר את הארץ מאחרון הפולשים... וכאשר יגרש בהסתערות לחרו, את כוחות הפלישה, ממילא תחול מרות השלטון העברי על השטחים שישוחררו, כלומר, על המולדת כולה.