פרק מספר העתיד להיכתב חלק א'

זה היה, לעת סכנה מחוץ, שורש הענינים הפנימיים, אשר לא היה להם כל קשר עם היחסים המדיניים הבין-מפלגתיים. בראותי את ראשית המשבר ואת התפתחותו, בידעי עליו כמעט הכל, סברתי, כי מר בן-גוריון, אשר במשך שנים רבות קיים מגע אישי מתמיד עם מהפקדים הבכירים, יוכל ליצור את מידת האמון הנדרשת, בטרם יינתן הצו. ואם תקום ממשלת ליכוד לאומי, סמכותה המוסרית תקיים את האמון, ולא יהיה בו עוד בקע כל שהו. זה היה השיקול העליון, המכריע. שום זכרונות עבר, אפילו המרים והנוראים ביותר, לא יכלו לעמוד מולו. שום חישובים לא יכלו לסלקו, או אף להחלישו. תחושת הסכנה והדחיפות, וכן בקשת המוצא, מילאו את כל חדרי הלב.