פרוטוקול מנאומו של מר בגין "אסיפת-עם"

מה הוא צדק במובן השפוט, הישיר והממשי ביותר? לתקן עוול. מה הוא עוול במובן הפשוט, הישיר והממשי ביותר? להאשים אדם שהוא עשה את אשר לא עש, להטיל עליו האשמה שבשקר ובעלילה יסודה, והנה כך קרה ואף על פי כן, למרות שנתנו ההוכחות האלה עדיין נאמר: "אינני יודע אם אפשר בכלל להגיע לחקר האמת, בכל זאת נתמנתה ועדה מיוחדת ע"י שר הבטחון דהיום מורכבת ממי שהיה היועץ המשפטי לממשלת ישראל במשך הרבה שנים והים מכהן כשופט בית המשפט העליון, מ-2 קציני צבא רמי דרגה. הם חקרו את הקצינים, הם חקרו את המסמכים, שמעו עדים ופרסמו את מסקנותיהם והנה המסקנה הבולטת ביותר: שבשנת 1955 בהופיעו בפני ועדת השניים מסר עדות שקר, נכון הדבר שהוא מסר עדות שקר. הממונה עליו קצין בדרגה יותר גבוהה, אמר לו למסור את עדות השקר, הורה לו, הסיח אותו אם להשתמש בשפת המשפט למסור עדות השקר והקצין הבכיר משניהם, אותו קצין אשר התדיין בשעתו עם שר הבטחון – מר לבון, הלך לשקר. בשפת השפט קואים לכך קשר. אין אצלנו בחוק הפלילי הגדרה מיוחדת לעוון ששמו קשר. יש סעיף 34 המדבר על מי שקושר קשר לבצוע פשע. יש סעיף 35 המדבר על מי שקושר קשר לבצוע עוון. יש סעיף 36 המדבר על מי שקושר קשר כדי לגרום נזק לגופו או שמו הטוב של כל אדם. אולם בתורת המשפט ישנם הגדרות מדוייקות מה הוא קשר ואחד מחכמי המשפט כך אמר: "קשר הוא עבירה ברשות עצמה ומגדירים אותה כהסכם של שני אנשים או יותר שתכליתו כל מטרה בלתי חוקית". והנה ועדת כהן וועדת השלושה הגיעו למסקנה ששלושה קציני צברא קשרו קשר: האחד למסור עדות כזב, השני לומר לו למסור עדות כזב והשלישי ידע על ההדחה ועל עדו ת הכזב עצמה. זהו קשר במובן הקלסי של המושג המשפטי ולכן עדים אנו כי לא זו בלבד שנמסרה עדות שקר ומישהו הדיח, אלא היה קשר מוחלט למסירת עדות שקר ולהדחה ולמסירתה.