1954-12-17 לא הגויים היו הראשונים שהבחינו בין "יהודים קיצוניים" לבין "יהודים מתונים". במלאכת ההבחנה האומללה החלו "מומחים" יהודיים דווקא; הגויים היו שוליותיהם. כאשר זאב ז'בוטינסקי דרש מדינה עברית, קראו לא המומחים דבית ישראל "קיצוני". כאשר תלמידיו יצאו להוכיח, הלכה למעשה, כי "דם יהודי לא יהיה הפקר" קראו להם "קיצוניים". כאשר הם קמו ללחום השלטון נכרי – דבר הנעשה על ידי כל עם משועבד, הבוחר בחיים ובחרות – שוב קראו להם "קיצוניים". כאשר אנו דורשים את זכותו של עמנו על עיר תפארתו, על אדמת מכורתו, מוסיפים לקורא לנו "קיצוניים" יוצא, כי כל מי שעומד על זכויותיו היסודיות הראשוניות, הטבעיות, הפשוטות של עם ישראל הוא, כמחילה מכבודה של שפת אנוש, קיצוני. מי הוא, איפוא, המתון? מן השאלה משתמעת התשובה.
