עמוק הוא המשבר אך יש מוצא ממנו

אין ספק, כי אנו עומדים אחר מאורע בעל משמעות של מפנה היסטורי, או של משבר לאומי. בארבעים השנים האחרונות היו מנת חלקנו בארץ שבע מלחמות קיומיות. בשנות השלושים האחרונות נפתחו עלינו התקפות דמים נוראות, שלוו בהבלגה ובביטולה; בשנות הארבעים היו המרד ומלחמת השחרור הלאומית נגד השלטון הבריטי; בסוף 1947 ובאביב 1948 התנהלה מלחמת המגן והעצמאות; המחצית השניה של שנות החמישים עמדה בסימן מבצע קדש והנסיגה. ביוני 1967 בא המפנה הגורלי של מלחמת ששת הימים; בעקבותיה היתה לנו מלחמה קשה שצורף אליה מושג ההתשה. לפני חמישה חודשים באה עלינו מלחמת יום הכיפורים. כל המלחמות האלו היו קשורות קרבנות רבים, ביסורים, בצער העמוק, בנפתולים. אולם אחר כולן יחד, לא הורגש בעם מה שאתה חש בתוכו אחר זו השביעית. שנכנסה להיסטוריה בשם מלחמת יום הכיפורים. אולי יכולתי לתת ביטוי להרגשה זו; מעדיף אני, בשלב זה, לא לעשות כן. מה שברור לכל הוא, כי הרגשה מיוחדת היא, חסרת תקדים.