עם סיום מלחמת העולם

אכן, אין שמחה באהלי יעקב ואין שלווה במשכנות ישראל. שליטינו קנאונו בלא-עם ודנונו לעבדות ואבדון. אולם אנו בני דור הגאולה נוכיח, כי לא עבדים, אלא בני חורין מתיצבים בפניהם: לא "תולעת יעקב" לרגליהם, אלא גור אריה יהודה בפני כידוניהם. לא נקבל את הדין. נלחם. לא נהיה "משקיפים" לאסון האומה; לא נחכה עד שיכלאונו סופית בגיטו וניאלץ להלחם, כאחינו בורשר, מלחמת-יאוש. מלחמה לחיים לנו, מלחמה לחיי האומה, מלחמת חופש, מלחמת צדק.

מלחמה זו דורשת קרבנות. נתנם. כי בלעדיה אבדנו. ואילו בה נהיה כולנו למחנה אחד; בה נמצא בעלי-ברית. אולי אף בקרב העם הבריטי. היא תפר את "קשר השתיקה"; היא תעלה את "השאלה הנשכחת". היא תביא - אחרי ימי מבחן קשים ובעזרת השם - את הפתרון היחידי..

מולדת חפשית, גואלת ומשחררת.