עם כינוס המושב המיוחד של עצרת או"ם
אנו מהווים רוב אתני בארצנו. הארץ הזאת, על שני חלקיה הבלתי נפרדים, היא מולדתנו. על כן אין פתרון לבעית הארץ אלא הפתרון בה' הידיעה: למסור את השלטון עליה לממשלה עברית זמנית, לנציגות דימוקרטית של העם, שתבצע, במשך חדשים, או אף שבועות מספר, את מפעל הריפאטריאציה ואחרי כן תקיים בחירות חפשיות למוסדות המדינה העצמאית שבהן ישתתפו כל אזרחיה, ללא הבדל דת ולאום. זו, ורק זו, צריכה להיות הדרישה של מי שמתיימר לדבר בשם עמנו ולא פטפוט על "המשך המנדט" ולא גמגום על "נאמנות" ולא בקשת רחמים למספר עקורים אומללים.
אנו עומדים על כך, לא מפני שאנו מייחסים חשיבות גדולה מזו שיש לייחס לוכוחים בארגון האומות המאוחדות, או לדרישות מלוליות אלו או אחרות, שאין מאחוריהן מעשה. אנו יודעים, כי גורלו של עם חי, חפץ חיים ושוחר חופש, לא יוכרע על-ידי מקח וממכר בין-לאומי; הוא יוכרע על-ידי בניו הלוחמים. הוא לא יוכרע שם; הוא יוכרע פה. אבל המוני עמנו חייבים לדעת, כיצד קברניטים, המתיימרים לדבר בשמם, מובילים שוב את אנייתו ישר אלי שרטון.
