על מדיניות וחוקה

אף לסוגיה החוקתית יש משמעות ציבורית. עמנו הוא מעיקרו שומר חוק, מרצון. מן הדין שכזה יהיה. הקימונו את מדינתנו אחרי הפסקה חסרת תקדים של 1878 שנים. ובאילו קרבנות חידשנו את קיומה! המדינה הזאת, המוקפת אוייבים, היא לא רק בית יצירתנו, אלא במלא משמעות המושג, בית חיינו. צריך לשמור על חוקיה; ביחוד בימים, בהם הפרתם המתמדת היתה למעין אופנה עולמית. בימינו, כל מי שמוצא סיפוקו בקללה נמרצת על "המימסד" וחוקיו, רואה את עצמו כמהפכן, כאיש הקידמה. ואם נס הקידמה בידיו, הרי הכל מותר לו... וכן, להיפך, אם הוא מתיר לעצמו הכל, ראיה היא, כי איש מתקדם הנהו.