על המודים במקצת

מאמר עיתון: חרות
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
ז' אייר התשי"ט, 15 במאי 1959
מתוך:
עמוד 2

לו אפשר היה, צריך היה, להציג, בפני בני דורנו, את העתונים הישנים האלה, על המברקים המקוריים... הרי מתצוגת עתוני התקופה הם היו למדים כיצד מחתרת לוחמת בארץ קטנטונת סובבה מעצמה אדירה, הכתה בפרסטיזה שלה ברחבי תבל, ריתקה אל עמה את תשומת לבם של עמי תבל משתאים, שינתה יחסה של מעצמה אחרת, מעוינות לתמיכה, כבשה אהדה של קרובים ורחוקים, שמה לאל הודעות של מינסטרים, גזירות של גנרלים, תוכניות של מטות, עד אשר צעקה אחת גדולה עברה את אנגליה, כמעט בכל עיתוניה: לצאת, לצאת מארץ ישראל! אולי לא יאומן כי יסופר; אך יאומן, כי ייקרא. הדפים הצהבהבים גם מוכיחים, שחור על גבי מה שהיה לבן, איזה תפקיד עלוב מילא, בימים הגורליים ההם, אחד רברבן, בעל שררה חולפת, מתקרבת לקיצה. מה עשה כאשר העם שתת דם והמולדת כבושה היתה? הקרא למלחמת חפש? ההתייצב בראשה? הסיכן את עצמו במידה כלשהי? דף אחר דף עובר לנגד עיניך וברובם אתה מוצא את שמו קשור... בנאומים, בהתפרצויות. באיומים, בגידופים, בקריאות למלחמת אחים, בהוראות למשלינות בתביעות, חוזרות ונשנות, להפסקת מלחמת הגאולה...