על האמת המנצחת

מאמר עיתון
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
כ"ב סיון התשל"ג, 22 ביוני 1973
נושאים:
אישים - אבא אחימאיר, אברהם סטבסקי, חיים ארלוזורוב. מורשת ישראל , מפלגות - מפא"י. משפט - צדק

יש אומרים : ד"ר אחימאיר, צבי רוזנבלט, אברהם סטבסקי, כולם שוחררו בבית דין בריטי, מה לנו, כי נעסוק בפרשה זו? אביא מסמך מסוים. זו לשונו: "רוזנבלט וסטבסקי שפוטרו מכל עונש מחוסר עדות מסייעת, כדרישת החוק הארצישראלי, הוכרו גם בבית המשפט העליון כרוצחיו של ארלוזורוב. פסק דין זה, המשחרר מעונש את הרוצחים, מאשר שנית את האשמות הקשות ביותר נגדם". על החתום: מפלגת פועלי ארץ ישראל, המרכז. אנו יודעים, מי חתום על הכרוז ההוא, ומי אחראי לו מבחינה מוסרית. דור שלם חונך עליו.
יש משיגים: עבר זמן רב מן הימים ההם. מה כי נשוב לעבר? הצדק הוא קטגוריה מוחלטת, הוא פועל מחוץ, מעבר, מעל לזמן. כיצד נהג עם נכרי כלפי יהודי בבעיה דומה? ביום 23 בדצמבר 1894 נדון אלפרד דרייפוס למאסר עולם על בגידה וריגול. במרס 1896 גילה קולונל פיקארד את המכתב הקרוי פטיבלה, אל קולונל אסטרהזי. בשנת 1896 פירסם אמיל זולה את ה"אני מאשים" נגד ממשלתו וצבאו למען עמו וכבוד ארצו, בשם הצדק, ב9 בספטמבר 1899 ניתן פסק דין במשפט דרייפוס השני, והוא נידון לעשר שנות מאסר. עשרה ימים לאחר מכן קיבל חנינה מידי נשיא צרפת. שוחרי הצדק לא נחו. האמת אינה מקבלת חנינות, האמת מנצחת. בשנת 1903 שוב נשמעה הדרישה למשפט נוסף. בשנת 1906 ניצחה האמת, ופסק הדין בוטל לחלוטין. שתים עשרה שנה חלפו מאז נידון אלפרד דרייפוס. עם נכרי לא נח, עד אשר צדקתו יצאה לאור השמש.