על ארבעה מ"מים

מאמר עיתון: חרות
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
כ"א תשרי התשי"ד, 30 בספטמבר 1953
מתוך:
עמוד 2

הממם הראשונה פרושה – משפט. ערב חג-האסיף נקראתי לבית-המשפט בתל-אביב, כדי לחתום על ערבות בשביל ידידי, נציב בית"ר שמיר, אלקיים, בר-לבב ומלאך. השופט, מר ידיד הלוי, אשר זכיתיט, בהזדמנות זו להכירו, הרים את קרן המשפט בישראל על ידי יחסו האדיב והלבבי הן לערבים, הן לאסירים והן לשוטרים. בזמן שידידי חיים מגורי-כהן ואני חתמנו על התחייבותנו, אמר כבוד השופט: "היום יום טוב – יום שחרורים הוא". לאחר שהערבים סיימו את מלאכתם, אמר להם השופט: "רבותי, זכיתם למצווה והריני מאחל לכם, כי תזכו למצוות", ולסמל המשטרה אמר: "שחרר את האסירים, גם אתה זוכה עכשיו למצווה". שמעתי את כל הדברים האלה, ויגל לבי: כך נאה וכך יאה לשופט בישראל!
אולם משיצאתי מלפני כבוד השופט ועברתי את אולמות ביתה משפט ואת מסדרונותיו, לא עוד שמח לבי, אלא כחו עיני. אל אלוהי הצדק, באיזה תנאים נאלצים שופטינו לעבוד, באיזה בנין שוכן המשפטבישראל? הבנין הוא צר, דל ועלוב, מן העלובים בבניני העיר; ולו מר לבנון היה מחליט להצקיב פרס עירוני עבור שמירת הנקיון בבתים וסביבם, מסופקני, אם בנין בית-המשפט היה יכול לזכות בו.
הייתי במדינות שונות, גדולות וקטנות, עשירות ועניות; בכולן מצאתי, כי היפים בבנינים הציבוריים נמסרו לבתי המשפט וודאי, אין זה מקרה. האזרח חייב להתיחס בכבוד למשפט; ובבואו לבית-המשפט הוא חייב להילך בו מתוך יראת-הכבוד. לסידורים חיצוניים נודעת במקרה זה חשיבות פסיכולוגית רבה; איך תתכן יראת כבוד בתוך רעש, המולה ולכלוך? את אשר הבינו עמים אחרי, לא הבין עדיין, במדינתו, העם, אשר למד רבים מהם חוק ומשפט; לא ינוד לנו כל משקיף נכרי.
במדינה הזאת, אשר ממשלתה פושטת יד ומקבצת נדבות, יש כסף לכל, אף להקמת ארמונות. אולם למטרה אחת אין כסף: להקמת "היכל-צדק", הראוי לשמו, בו יינתן לשופטים לעבוד, לחשוב לשקול ולפסוק בשקט, ובו יהלכו מתדיינים וסניגורים, קטיגורים ושוטרים, ביראת-הכבוד הדרושה. אכן, הרוצה לדעת את נפש המישטר בישראל, ישים פעמיו, קודם, לרחוב ארלוזרוב ויבוא, לאחר מכן, לרחוב יהודה הלוי, מי שישווה את הארמון, בו שוכנת ה"הסתדרות", (המפריזה" בעשיית עסקים אפילו לפי דעת מר מורגנטאו) עם הבנין העלוב והמעליב, בו שוכן לא-כבוד המשפט בישראל – הוא ידע. ואת ממשלתנו, שאינה יודעת, תרתי משמע, משפט בלתי-תלוי, אשאל: כלום יהיה צורך בשנות התקציב הבאות להכריז על מגבית מיוחדת למען הקמת בנינים הגונים בשבתי בתי-המשפט בישראל?