על אלה בכה הנביא

תכניותיו של ד"ר מגנס לא יצא, כמובן, מאומה. כי שקר ביסודן ופנטסיה במהותן. העם העברי חוזר לארצו. בפני סטיכיה זו, כביטויו של דב בורוכוב, לא יעמוד לא כוח פיסי ולא עפרונו של פנקסן "דו-לאומי" שיחשב את הילודה העברית ואת הילודה הערבית ואת ההפרש ביניהן ואת מספר היהודים, שאפשר להכניס לפי החשבון המדוקדק. ארץ-ישראל לא תהיה גם, מבחינה מדעית ותרבותית, מדינה דו-לאומית. היא תהיה מדינה עברית, כשם שהיתה גם בימי קדם. האוכלוסיה הערבית תהיה, כמובן, שוות זכויות. היא תשלח צירים לפרלמנט. היא תיהנה, הרבה יותר מאשר תחת השלטון הבריטי, מהוצאות התקציב הממשלתי; היא תפתח את כלכלתה, תשמור על מנהגיה על דתה ועל תרבותה. אך המדינה תהיה עברית - עברית ברוב אזרחיה, בצביונה, בצבאה, בנציגותה.