עיסקת הנשק-היא ירידה מוסרית לתהום והעם ידע לשפוט ממשלה זו ומעשיה ולהורידה

האם גרמניה של היום אינה עוד גרמניה של אתמול? למה, למה אינה עוד? האם בגרמניה של היום אינם מהלכים מיליונים הקרויים החברים של ס.א., של ס.ס., של ,,וואפן ס.ס.", של המפלגה הנציונל סוציאליסטית של ,,היטלר יוגנד", של הצבא, אשר בחסותו ובפקודתו ובכלי נשקו האדימו נהרות פולין ורומניה והונגריה מדם יהודים. הם אינם עוד, הם נעלמו, הם עדיין אינם בשלטון מוחלט בגרמניה? כאן מצטרפת השאלה של גרמניה של אתמול ושל היום עם השאלה, שאינה פחות מכרעת, של גרמניה של מחר. בין גרמניה שנקראה ,,הרייך של וילהלם" לבין גרמניה שכונתה ,,הרייך השלישי" היתה האידיליה של הריפובליקה הווימרית היש אדם אחד בעולם כולו, בר דעת, שיכול, ידו על לבו, שכלו בראשו, לומר כי מה שנקרא או נחשב בעיני המוכים בסנוורים האידיליה האדנאורית איננה מפלסת דרך למהדורה שלישית של הרייך השלישי? הרי כל אלה אשר במו ידיהם רצחו, כל אלה אשר את ידיהם רחצו בסבון יהודי, מתכוננים למשהו, ומתוך ההתכוננות הם יחזיקו בידיהם נשק יהודי? מי יכול להשיב לשאלה המחרידה הזאת, המטרידה עד עצם היום את טובי העמים באנגליה ובאמריקה, בצרפת ובבלגיה, בהולנד ובכל רחבי תבל? אבל בינתיים מדינת ישראל, מרצונה החופשי ומתוך הצלחה במכרז מוכרז, מספקת נשק לגרמנים.