עיסקת הנשק-היא ירידה מוסרית לתהום והעם ידע לשפוט ממשלה זו ומעשיה ולהורידה
1959-06-30 ומתוך השילוב של הרגש היהודי עם ההגיון העברי אני בא להציג את השאלה השלישית: לא יהיה שום הבדל בין היחס של עמים אחרים לגרמניה לבין היחס שלנו לגרמניה, ולא יהיה שום הבדל בין היחס שלנו לגרמניה לבין היחס שלנו לעמים אחרים?..הגרמנים נלחמו בעמים אחרים, העמים האחרים נלחמו בגרמנים, היו 2 מלחמות אכזריות ביניהם. הן היו מלחמות, ותולדות האנושות מוכיחות, בצדק, שאחרי מלחמה יכולה לבוא התפייסות, שלום, אף ידידות. אנחנו ניהלנו מלחמה באנגלים. האם מישהו בישראל, העלה פעם בדעתו לטעון, כי בגלל זכר המלחמה ההיא לא יתכנו יחסי הבנה ושלום...היתה מלחמה בינינו לבין עמי ערב; היש מישהו בבית ישראל שיעלה על דעתו לולומר: לעולם לא יהיה שלום בינינו לבין עמי ערב? ...ההיתה בינינו לבין הגרמנים מלחמה? הרי העם ההוא, הרי המדינה ההיא חרצה, לנגד עיני האנושות כולה פסק דין מוות על כל היהודים עד האחרון בהם ולו ידם היתה משגת הם היו משמידים את האחרון ביהודים..הרי לא היתה מלחמה בינינו לבין הגרמנים, אך חזיון אחד היה שלא היה כמוהו בתולדות העמים – השמדה. לאחר פסק דין מוות שכזה, לאחר השמדה שכזו, יכול להיות בדיוק אותו יחס בין עמים אחרים לבין גרמניה כבינינו לבין גרמניה?
