סיפור בדים מדאיג

מאמר עיתון: חרות
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
כ"ו חשון התשט"ז, 11 בנובמבר 1955
מתוך:
עמוד 2

משום כך אינני ממליץ על פתיחה מידית של מערכה כללית, התקפתית, בכל החזיתות. וודאי מבחינה מוסרית, היתה מערכה כזו מוצדקת לחלוטין, באשר תכליתה היא הצלת עם ומטרתה לא כבוש אדמות זרים, אלא שחרור ארץ אבות. אולם, מי שממליץ על פתיחת מערכה כל חזיתית, דרומה, מזרחה וצפונה, מוכיח כי יש לו מושג קלוש מאוד על אותו עסק ביש הקרוי לחימה, אף אם הוא קפץ לפתע מעגלת התבוסנות לאווירון ה"אקטיביזם", או אולי משום כך. מימי חניבעל קיים כלל איסטרטגי, גדול בפשטותו: רכז כוח, ואל תפזרו. למען צביטה קלה מספיקות שתי אצבעות שלובות: למען סטירת לחי מצלצלת, טובה כף יד פתוחה אף עם אצבעות מפושקות; אך לשם מתן נוק-אאוט יש להקפיץ אגרוף.