1955-11-11 פיזור הכוח, ביחוד אם כוח המחץ אינו רב מדי, הוא שטות, אם הוא יזום; הוא סכנה נוראה אם הוא כפוי. לכן אנו קוראים, בטרם איחרנו את המועד שלאחר האחרון, למערך אופנסיבי בחזית המסוכנת ביותר ולמערך דפנסיבי בשאר החזיתות... כל היוצא להתקפה, חייב להתכונן להתקפת-נגד, כלומר להגנה; וכל הניצב להגנה, חייב להתכונן להתקפה כלומר להתקפת נגד. יש אפשרות, כי כתוצאה של המערכה בדום, יתקיפונו אוייבינו מכוונים אחרים. אבל באותה מידה לפחות, ואף למעלה ממנה, קיימת האפשרות, אם נהיה ערוכים נגדם, כי לא יעיזו להסתער עלינו בידעם, כי היום אנו מסוגלים "לשרד" גם את צבאותיהם. כך אנו יכולים לפרוץ את טבעת הלכידה; למנוע את הסכנה האיומה הצפוייה ממלחמה כל חזיתית; להציל את האומה לא רק מהשמדה, אלא ממלחמת-השמד.
