נושא התקווה – נושא הרעיון
כרוזים
"כי אכן, העם אהב את ז'בוטינסקי לא בגלל היותו נואם מרעיד נפשות או סופר מזעזע לבבות, או מדינאי גדול; העם ראה בז'בוטינסקי את תקוותו זוהי הרגשה אינסטינקטיבית, בלתי-רציונלית, אך חזקה היא מכל הרגשה אחרת. אין לקנותה ב"עמדה" רשמית; אין לקנותה ב"מעשים מוצלחים". אפשר לקנות אותה רק במה שקנה אותה ז'בוטינסקי: בכל לבו, בכל נפשו, בכל חייו, שהם קרבן אחד גדול למען העם וחרדה, עמוקה מני תהום, להצלתו. כן, העם אהב את ז'בוטינסקי, מפני שז'בוטינסקי אהב את העם, מפני שהיה בכל מהותו לאחד העם."
