נגד המושג ,,אוייב מעמדי" (דברים בפתיחת הוועידה של ה.ע.ל בעכו)

מאמר עיתון: חרות
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
ט"ו כסלו התשט"ו, 10 בדצמבר 1954
מתוך:
עמוד 2

המושג "אוייב", מי כעמנו יודע את משמעותו העמוקה, הממשית, האיומה? תיאודור הרתל אף הכניס את המושג הזה להגדרתו המיוחדת, המקורית של "עם". יש אוייבים לעם, והם רוצים להכחידו מגוי. הם אינם "מעמדיים". למעשה צריך המושג "אוייב" לחול רק על גורם חיצוני, זר [לא ברור – א.ט.] ... שנאה לישראל באשר הוא ישראל ואינו מבדיל כלל בין עובד ידים יהודי לבין עובד רוח יהודי, בין נותן עבודה לבין מקבל שכר. אולם האמת היא, כי עלולוים לקום בקרב העם גם אוייבים פנימיים. מי הם? הם אינם קשורים למעמד זה או אחר. תעשיין, כי יתחבר, למען בצע הכסף, עם אוייבי האומה, יהיה לאוייב פנימי; מנהיג הפועלים, אשר למען שאיפת השתלטות, יתקשר עם גורם זר ויהיה מוכן למכור לו לא רק את נשמתו אלא גם את נפש האומה – אוייב פנימי הנהו. ההשתייכות למעמד אין לה כל קשר עם המושג "אוייב", או מושג "אוייב פנימי". והמושג "אוייב מעמדי" זר לנו וחייב להיות זר לכל שכבות האומה.