נאסריזם וקאסמיזם

ניסינו להסביר, בארץ ומחוצה לה, כי האחדות הערבית אינה כלל בלתי נמנעת, וכי ביסודה סיסמת רמייה. פאן-ערב, או פאן-אסלאם, אמרנו, אינם אלא חזרה, בהבדלי תקופה ומקום, על הפאן סלביזם ופאן-רמניזם. מה היתה טענתם של הפאן-סלביסטים? הם תבעו את איחודם המדיני של כל עמי אירופה, שמוצאם האתני או ה"גזעי", הוא סלבי. אך מי השתמש בסיסמת האיחוד? רוסיה הצארית, האדירה במדינות הסלביות, נפנפה בדגל זה, כדי להשתלט, כדי להרבות לא אחדות מתוך חרות, אלא דכוי בשם איחוד. אופייני הוא, כי בתקופה מסויימת, השמיע גם סטאלין את הקריאה: סלבים בכל הארצות התאחדו!" – תחתי. הוא הדין הפאן-גרמניזם, שמקורו בפרוסיה, ותוצאתו התפשטות, השתלטות, הרס, חורבן והשמה. הדברים ידועים. כזאת היא, הסברנו, גם התנועה הקרויה אחדות ערב. אחת המדינות הערביות, החזקה בהן, ובראשה רודן בעל שאיפות השתלטויות, משתמשת בסיסמת האיחוד, האתני או הדתי, כיד לספח שטחים ולדכא עמים...