נאומו של מנחם בגין ב-29 בנובמבר, באסיפת המונים בניו יורק.

מאמר עיתון: חרות
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
י"א כסלו התש"ט, 13 בדצמבר 1948
מתוך:
עמוד 2-3

אל יאמרו לנו, שכך מחייב הריאליזם אותו נציג אוסטרליה אשר אמר שלא נוכל לקבל גם מה שנתנה לנו ההחלטה מיום כ"ט בנובמבר וגם מה ששחררנו בכוח הנשק – ולמעשה, בדמנו שלנו 0 אותו נציג אוסטרליה עצמו חייב לזכור שחמשה-עשר המיליון של בני עמו יש לרשותם יבשת שלמה המשתרעת על פני מיליונים מילים מרובעים, וינסה נא להשוותה אל מה שהועמד לרשותו של עמנו השב למולדתו. היודעים אתם שארץ ישראל מזרחה לירדן קרויה היתה בפי הרומאים "Palestina salutaria" (רבת שפע)? וכיום מה היא? כיום אינה אלא מדבר רחב ידים. הבריטים אוהבים מדבריות. תמיד פרשו שלטונם על מדבריות, על עזובה ודלות. אולם העם האמריקני, שאליו פונים אנו היום, אינו חובב מדבריות. האמריקאים הריהם בעצמם עם של חלוצים. עם שכבש מדבריות ויערות בראשית. גם אנו, ראויים שינתן לנו סיכוי להפוך את המדבר לגן פורח בשבילנו באותה ארץ-ישראל, בארץ-ישראל משני עברי הירדן, שם יהיה באמת מקום בשביל מיליוני שבי-מולדת עברים בצד האוכלוסיה הערבית המקומית: כי בא"יכזו יש מקום ל"רשות עמק הירדן", לכוח חשמלי, וראשית כל – לשלום.