נאומו של מנחם בגין ברמת גן 19/08/1948

היכן גופותיהם של ארבע מאות שלא הובאו לקבר-ישראל. אי אחינו שנרצחו ע"י השליט הנבון של בן-גוריון. עד לירושלים הסתער עבדאללה. השמיד והחרים את כל בתי-הכנסת ולא השאיר אלא תלי תלים של חרבות. והפגיז את העיר. והצמיא אותה. הצמאה עד עצם היו הזה. ירושלים איננה רק ירושלים של מעלה יש גם ירושלים של מטה, המגינה בגופה ממש עלינו, כי לו הם היו כובשים את ירושלים לא היינו זוכים לשבת כאן. גם שור המצרי בבית-לחם והשור של עבדאללה היו ממש מתאחדים על גבול ישראל. ובימים ההם לא היה נשק בידינו. סטנים היו. ומי יודע מה היה קורה אלמלא מלחמת הגבורה של ירושלים הנצחית. עבדאללה רצח והשמיד ויושב בקדשי הקדשים ורומס ברגל גאווה. לא זכינו להגיע לשריד בית-מקדשנו, לומר לעצמנו: אולי זוהי השנה האחרונה שבה אנו אומרים איכה... עוד תחזינה עינינו בדורנו אונו בהקמתו מחדש של תפארתנו, לחידוש ימינו כקדם.