נאומו של ח"כ מ. בגין בסוף הדיון הכללי בוועידה הארצית השמינית

הקשר ההסטורי ובין העם היהודי לפלסטינה, הקשר ההסטורי! וכאשר אנחנו הקימונו מדינה בחלקה של ארץ-ישראל אין כבר הקשר ההסטורי עם מה? לא אוסיף עוד. איזו דמורליזציה אתם זורעים ע"י התכחשות לעקרון הזה! איזה גנבת דעת אתם מנסים לעשות! איזה מדבר אינטלקטואלי ונפשי אתם יוצריםבנשמת הנוער העברי! איזו כנעניות אתם מחדירים בו! איזו פילוסופיה של כוח הזרוע אתם נושאים בוכו! מה שכבשנו – שלנו. בנצרת לא היה אפילו יהודי אחד ב-48 ולא נכללה בחלוקת א"י על פי האו"ם. כבשנו אותה, שלנו היא! בנינו מן ההגנה, מן האצ"ל, מן הלח"י, עלו על חומות ירושלים, האצ"ל פרץ, מפקד ההגנה דרש לחזור. לא הצליחו להתקדם חזרו בבוקר ההוא, בשחר ההוא חזרנו. לו הצלחנו – מי מכם היה מסיק, שירושלים העתיקה וירושלים החדשה חד הם, כפי שחד הם בליבנו ובנפשנו ובאמונתנו ובמסורתנו, משום שאז בנינו לא הצליחו אתם תגידו, שזה טרוף דעת, שזה רומנטיקה לשאת את הזכות. הרי זו פילוסופיה של כוח גרמניה. כבשנו – שלנו, לא כבשנו, איך אפשר להטיף לפילוספיה כזו בעם ישראל. במה חטאנו לכם, שאנו מזכירים לכם שיש ירושלים העתיקה?והאויב מתעלל בקדשי הקודשים שלנו לרבות הר הזיתים. לו עם היינו כבר, הרי בכל בית ספר כל ילד היה לומד, אוי לאזנים – אמר לי מורה גדול, פדגוג, הנוער שלנו כשאומרים לו ירושלים העתיקה עוד מבין. אבל אמור לו חברון, הוא כבר לא יודע מה זה. קרית ארבע, אה, נכון? ומערת המכפלה נכון, שם בקרבת מקום נכון? וקבר רחל שם ליד בית לחם, נכון? והילדים שלנו כבר לא יודעים מה זה בית לחם ומה זה חברון. לא קרה כדבר הזה אצל שום אומה ולשון.