נאומו המלא של יו"ר התנועה מר מ. בגין בפתיחת הועידה הרביעית של תנועת החרות

מאמר עיתון: חרות
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
ל' תשרי התשי"ז, 5 באוקטובר 1956
מתוך:
עמוד 2,7

מבצעים צבאיים. לפני שאדבר עליהם, אין לי ברירה אלא לעמוד על המושג של הגנה עצמית. מבוי סתום נוצר, ממשלתנו טוענת שהתגמול הוא הגנה עצמית. כל העולם אומר :התגמול – תקופנות כמעשה הרצח עצמו. למה לנו במו ידינו, במו פינו, להגביל את המושג של הגנה עצמית, לגיטימית, להריגות נגד? קם יו"ר ועדת חוץ ובטחון בימים אלה ואומר: עבור יהודי אחד שייהרג, ייהרגו 10 ערבים. זוהי התפרצות של קיצוניות, שעלינו לגנותה בכל לב ובכל פה. גאולת דם אינה תכנית נקמה איננה מדיניות. איננו רוצים שיהרגו יהודים; אין לנו שום סיפוק עם נהרגים ערבים. בתגמול אין שום פיתרון לבעיית השלום, למניעת שפיכות דמים, למניעת סכנת מלחמה כל חזיתית, במידה מסויימת להיפך. .. מבצעי שחרור הם הגנה עצמית, עקירת האויב מבסיסו. זאת הגנה לגיטמית. יש לעשותם לא בכל שעה, אלא בשעת כושר, בשכל טוב. בכל פעולה יש לעשות הכל כדי לחסוך דם, דם עברי שאין יקר ממנו. ועל כן יש להשתמש בתכסיסים מבצעיים סטרסטגמים בלע"ז בהם לא התביישו להשתמש גדולי המצביאים, מחניבעל ועד פומפיי וקיסר וולנשטיין וגריבלדי, יהושע, יפתח ושמשון,- סטרטגמים בהם הצטיינה, כפי שפשר לראות גם היום הזה, המחתרת העברית הלוחמת. יכולני להבטיח לאומה כי יש גם היום באמתחתנו מלאי של תכסיסים מבצעיים כאלה, שבכוחם אפשר לחסוך דם עברי להציל אלפי נפשות בישראל. אם תינתן לנו הסמכות הממלכתית – יעשו המבצעים האלה, נשתמש בסטרטגיים האלה, נציל חיים בישראל, ניתן בטחון לעמנו. צעד אחרי צעד, בשכל טוב, בעיניים פקוחות נביא את עצמנו אל חוף מבטחים, אל השחרור ואל השלום.