נאום השר מנחם בגין בטקס הפתיחה של וועידת תנועת החרות ביום כ"ח באייר תשכ"ח

אזרחי ארץ-ישראל, לפני שנה התרחשה עלינו אחת הסכנות החמורות ביותר, לא רק לעצמאותנו, אלא לעצם קיומנו... מאז חידוש עצמאותנו לא היתה כמותה... מול פני הסכנה הזאת, ראשית דבר – התאחדנו. למדנו לקח ממלחמת האחרים בימי קדם, בין הקבוצות של אלעזר ויוחנן ושמעון. למדנו לקח מן הגיטו המוקף, שאפילו בו לא הצליחו קבוצות הלוחמים, מבית"ר ומהשומר הצעיר, מן המחנה הציוני-הסוציאליסטי, והמחנה הציוני-רביזויוניסטי, להתאחד מול האוייב המשמיד. זאת הפעם גמרנו אומר ללכד את האומה, לאחדה, להביא לידי כך שיריבים היסטוריים יושיטו יד איש לרעהו, ונעמוד יחדיו, לא שכם אלי שכם, אלא מוח אל מוח, ובעיקר, לב אל לב, מול פני האוייב. זה לקח לא רק לדורנו, אלא גם לדורות הבאים, יהודים, יהיו חילוקי הדעות ביניכם כפי שיהיו, ומן הדין שיהיו. בני-חורין אתם, מפלגות בישראל, בלעדיהן אין דמוקרטיה, היא איננה מושלמת, הן אינן מושלמות אין כזו ואין כאלה בשום מקום בעולם. מתי מתחיל אדם להתגעגע את מפלגות בלתי מושלמות? אל דמוקרטיה בלתי מושלמת? – כאשר הן נעלמות, והיא מתמוטטת...