נאום בגין בירושלים
את הבחורים שלנו הגורל עצמו, אלהי ישראל הוציא מקרב העם, מכל השכבות, מכל העדות עשרה הם היו בארץ, שנים מלח"י הם היו בחוץ לארץ. אף אחד מתריסר בנים צעירים לעם ישראל לא נרתע עד הרגע האחרוןלא נרתע עד הרגע האחרון, אי הגבורה הזאת בתולדותיו של עמנו, בתולדותיהם של עמים אחרים? אני יודע מה היא גבורת קרב, אני יודע מה משמעותם של הדברים ללכת ולסכן ולהקריב את הנפש, אבל אי ההשואה בין נפילה בקרב בהסתערות כשלפניך האויב, בידך הנשק, לידך חבריך לנשק ופקודה אחת בלבד, ובין חיים בודדים משך חדשים העוברים תוך זכרון על האם ועל האב, ועל האח ועל האשה והארוסה ועל כל החיים העוברים לנגד עיניך כל אותם הימים והלילות בבדידות? אי ההשואה בין גבורת הקרב ובין העליה לגרדום, ובעינים פקוחות ועד הרגע האחרון עם ברכה בלב לאומה הלוחמת, עם שירה בפה, עם רון בנשמה עם אמונה כבירה. עומדים גבורי ישראל בזים לאויב, מקריבים את חייהם הצעירים ומסמלים את הגדולה שבהתקוממויות של העם. הרוגי המלכות בדורנו, גדולי גבורי האומה הם.
